"איך ציפור סומכת על עצמה שהיא יכולה לעוף בפעם הראשונה שהיא פורשת כנפיים?"
כמה פעמים בחיים אנחנו מוכנים להפתח לזווית חדשה לגבינו אבל מבקשים קודם שנוכיח שאנחנו יכולים? כמה פעמים נסכים "לסמוך" על הבן זוג, הילדים, עובדים שלנו רק אחרי שיוכיחו שאפשר לסמוך עליהם?
חשבו על זה רגע. אתן דוגמא משיטת הטיפול NYE המדהימה,
ציפור שבוקעת ועפה עכשיו בפעם הראשונה.
היא רואה את כל הציפורים האחרות עפות, היא רוצה גם לעוף, אמרו לה שזה הטבע שלה כציפור,
אבל היא מעולם לא התנסתה בזה, אין לה הוכחות.
הדרך היחידה שהיא תזכה לגלות את הטבע שלה במעוף היא
אם תסכים לעוף ולסמוך על עצמה מבלי לקבל הוכחה מראש,
ואם תבחר שלא, תמצא עצמה חיה חיים שלמים על הענף,
מרגישה כלואה חושבת מה היה אם...
ומה אתכם?
איפה אתם ממש רוצים לפרוש כנפיים ולעוף אבל מחכים להוכחה שאתם יכולים?
ובנתיים מוצאים את עצמכם יושבים על הענף ומתבוננים בחיים חולפים ובאחרים שעפים לידכם...