לפני כמה שנים הייתי בסדנת הטנטרה הראשונה שלי.
היה שם נוהל, משפט שתרגלנו שהיה כל כך פשוט, ועדיין הכה בי ונחרט...
כשאמרתי "לא" למישהו על משהו שלא מתאים לי, הוא התבקש לומר "תודה שאת שומרת על עצמך".
זה נחרט בי
כי הייתי רגילה (ועדיין לא מעט) להרגיש כל כך אשמה כשלא מתאים לי משהו
כשלא מתאים לי שיגעו בי
כשלא מתאים לי שיתקרבו
כשלא מתאים לי להיות אדיבה וחייכנית....
אז התחלתי תהליך למידה מאוד משמעותי עם ה"לא" שלי,
עם הגבולות שלי
עם הרצונות שלי...
הקשבה פנימית אותנטית יותר
שלומדת לא להתפשר על הקול שלי, עליי
היום אני יודעת בנחרצות לומר
שככל שה"לא" שלי מתחזק
ככה גם הכן שלי
אני יודעת בנחרצות לומר
שאני מרגישה בטוחה יותר לעוף
להפתח
להחשף
להתקרב
לייצר אינטימיות עמוקה
להסחף לאהבה גדולה
»בזכות הלא שלי«
זכיתי היום להיות מוקפת באופן טבעי
באנשים מדהימים
שזאת התגובה הטבעית שלהם
תודה, אהובה, שאת קשובה ושומרת על עצמך.
(ככה הם לא צריכים לעשות את זה עבורי ;) )
ואני כל כך מודה להם, שהם מחזקים אותי
וכל כך מודה לי, שאני שומרת עליי