האם גם אתם מרגישים לפעמים שבסוף היום אתם פשוט אנשי התחזוקה של חייכם?
מדהים כמה יש לחיים האלו להציע לנו, ועדיין בלי לשים לב איכשהוא אנחנו עובדים בשבילם.
קשה להסביר מה הנקודה שבה זה משתבש, אולי אין כזו, אולי זה תמיד ככה,
אבל בפועל כלנו במינונים אלו ואחרים פשוט עובדים בתחזוקה של החיים שבנינו
ובואו נודה בזה מי לא שואל את עצמו מדי פעם איך זה שאני עובד כל כך קשה?
והאם החיים האלו שבניתי ואני מתאמץ כל כך לתחזק הם בכלל מה שלו ייחלתי והתכוונתי?
ואז מגיעה מן מחשבה של ייאוש, שאולי פשוט אי אפשר אחרת...
אני לא מדברת על העבודה שאליה אנחנו הולכים,
אני מדברת על העבדות שאנחנו יוצרים לעצמנו במו ידינו ומבלי משים,
על להצליח, להתאים, לדאוג, לנהל, לתקתק, להחזיק חזק שלא ניפול, לודא שכלום לא מתפרק.
האנרגיה שאנחנו משקיעים בתחזוקה של חיינו היא זו שמתישה אותנו ולא החיים עצמם.
אני כל חיי בניתי במות גדולות ואז עבדתי בטירוף להיות גדולה מספיק להתאים להן. מוכר גם לכם?
דוגרי זה עבד פגז, הפכתי לאדם שעומד על במות גדולות, רק שבכלל לא קלטתי את המחיר שבדרך.
תמיד היה בי רעב לחיים שמביא אותי לנסוע לכל מקום, לקחת כל אתגר ולטפס על כל הר
גם היום יש בי את אותו רעב, אבל משהו בי גם נינוח יותר מבפנים.
ההר יחכה, האתגר יצטרך להתאים עבורי ואסע לכל מקום שנכון עבורי.
אני עדיין בולעת את החיים, אבל כבר לא מרגישה שהם בולעים אותי,
עדיין יש בי את התשוקה לחיות אבל הרבה פחות את הצורך להוכיח שאני באמת בחיים
וזה מתבטא בדברים הקטנים והבנאליים של החיים...
אני כבר לא מוכנה למצוא פתרון לכל בעיה אבל בשמחה אשתף בדילמות ואאפשר לפתרון הנכון להתגלות
(ויותר מזה העובדה שאני יכולה לקחת משהו ו"לתקתק" אותו לא אומר שאני בוחרת בכך ושאני בכלל רוצה)
אני לא מוכנה לנהל את הזמן והמטלות של בנותי אבל אני מגלה איתן ביחד איך הן יכולות להתנהל בעצמן
(ושלא תחשבו שזה קל כשאני מבקשת מבתי הגדולה בת ה9 ללמוד לחמם צהרים במיקרו או מציעה לה
לשים לעצמה שעון שיצלצל כשהיא צריכה לצאת לחוג כי האחריות היא שלה, יציאת מצרים של ממש!)
כשאני חושבת על התפקיד שלי כמנהלת האחזקה של חיי, אני מכירה בכך שעבדתי קשה ועשיתי זאת למעני,
ועל כך אני מורידה את הכובע בפני ומודה על כל שעות האחזקה שהשקעתי בבניין של חיי. באמת מכל הלב.
ככל שאני נפתחת לחיות אותי ולא את מי שחשבתי שעלי להיות הצורך באחזקה חיצונית יורד,
והמדהים הוא שבלי חברת אחזקה אני דוקא רואה בעיניים פקוחות פתאום הרבה יותר ליקויים,
כי תכלס קודם לראות ליקוי היה שקול לעוד עבודה עבורי ובמיידי אז הסתרתי הרבה מהם,
כשהבניין של חיי קיים עבורי ולא אני עובדת בלתחזק אותו, הכל יבוא על מקומו בשלום בנינוחות ובשלווה.
ומה שבטוח זה שאין צורך עוד לזרז דבר ובטח לא אותי בחיי.
אם גם לכם נמאס לעבוד באחזקה של חייכם,
לעצום עיניים אל מול הקשיים, המטלות והמחשבות כדי לא לקרוס מרוב אחזקה,
אני מזמינה אתכם להגיע לתהליך אימון וטיפול בשיטת NYE אצלי בקליניקה בהוד השרון
וביחד נבין מה התחזוקה שאתם עושים היום, למה וכמובן איך אפשר אחרת!
מחכה לכם, ענת קיסל.
טלפון לתיאום פגישת הכרות ואבחון - 072-2149323