שיר(שם בדוי) הגיעה אלי כשבוע לאחר שקבלה את הבשורה כי חלתה בסרטן השד. היא התיישבה בכבדות בכורסא מולי. אישה גבוהה ודקיקה בשנות ה-30 לחייה, מביטה בי בעיניה הגדולות והמפוחדות. שאלתי בעדינות לשלומה והיא החלה לדמוע, תוך שהיא מנסה לתאר את שעובר עליה.
אני מפחדת היא אומרת לי. אני לא מבינה מאיפה זה נחת עלי. אני בריאה וכל חיי לא סבלתי משום דבר מיוחד. אני שומרת על אורח חיים בריא, אוכלת בריא, מנויה לחדר כושר, אוהבת לרקוד, ים, מתה על הים!
לא מבינה, לא מבינה , היא ממלמלת אלי, למה??? למה???
שיר ממשיכה לספר לי שהיא נשואה באושר מזה כ-4 שנים ויש להם 2 ילדים קטנטנים ולה קריירה מרשימה. זה לא מתאים עכשיו היא אומרת, מה אעשה? אני טובעת, אני כל כך מבולבלת וכל הזמן בוכה.
כן, סרטן או כל מחלה, אירוע משברי זה או אחר, אינו מתאים אף פעם! הוא בטח לא מתאם אתנו לוחות זמנים, זה פשוט קורה ביום בהיר אחד בו השמיים נופלים! וכן, לרגע כמו שיר, אנחנו מרגישים טובעים, אבודים, מוצפים, מבוהלים ובהלם. זה מובן הרי אנחנו אנושיים.
ביררתי עם שיר למה היא מצפה ממני ואיפה היא עומדת היום מבחינת הבדיקות, בחירת מרכז רפואי, רופאים ותהליך הפרוטוקול הרפואי. בשלב הזה עדיין לא הגענו למה היא רוצה בתוך כל זה.
לדברי שיר הסיבה העיקרית שהגיעה אלי זו המוצפות שהיא חשה מול כולם, מול המשפחה, החברים והרופאים. את מבינה היא אומרת, מציפים אותי במידע. כולם רוצים לעזור, אבל אני מרגישה שכל אחד מושך לכיוון אחר. אני מבינה שכולם דואגים ורוצים בטובתי, אבל הראש מתפוצץ לי ממידע. אני מרגישה שאני לא רוצה לדעת, לא רוצה להחליט. שייקחו ממני את זה ויחליטו, אני לא מבינה בזה כלום. אני בכלל לא מאמינה שזה קורה לי, אומרת ומתחילה לבכות.
את מבינה ככה אני כל היום, בוכה!
זה בהחלט מובן אני אומרת לשיר. אנו משוחחות מעט על החשיבות של להכיר במה היא מרגישה וחשה, כדי להיות קשובה, קודם כל לעצמה וללמוד מכך על איך להתחבר ולסמוך על עצמה, מה היא רוצה ואיך היא רוצה להתנהל, בתקופה בה היא מחלימה ומבריאה. האם הרצון שלה האמתי, הוא להניח את הטיפול בהבראה שלה בידיים אחרות או שהיא רוצה להיות זו שמקבלת החלטות ובחירות עבור עצמה.
שיר שותקת לרגע ומהרהרת. לרגע אני רואה ניצוץ של תקווה בעיניה ואז היא אומרת, את יודעת מה נטע, לרגע רציתי לומר לך שבא לי שיטפלו בי, שיעשו מה שהם מבינים רק שיעבור!!! רק שיעלם!! ואז פתאום קול קטן בתוכי לחש לי שאני רוצה להיות מעורבת, אבל אני לא יודעת איך, מאיפה בכלל מתחילים? אני מקבלת המלצות אבל מלא!! כל אחד שממליץ אומר שההמלצה שלו הכי טובה, אני ממש לא יודעת במה לבחור.
את יכולה לתת לי דוגמא, אני שואלת?
כן עונה שיר. המלצות על רופאים, בתי חולים, בדיקה כזו או אחרת, אפילו תזונה או רפואה משלימה. כל אחד אומר לי שרק זה יעזור, אני לא עומדת מול הלחצים של כולם ופשוט לא יודעת מה להחליט. בתוך כל הבלגן הזה, אני מרגישה אבודה.
שיר מתארת היטב את שעובר עליה ועל אנשים רבים שחווים אירוע משברי או מחלה פתאומית שלהם או של בן משפחה.
התקופה הראשונה אכן מתאפיינת בהלם, תחושה של פחד, כאוס מוצפות, אי אמון, כעס ועוד מגוון רגשות, כ"א בהתאם למה שחווה. עם כל זה מגיע גם המון מידע, מה שמקשה עלינו את הבחירה ברופא ובטיפולים המדויקים לנו.
הסברתי לשיר שבתוכנו יש מצפן פנימי כמו ג'י פי אס אישי, רק שלנו, שמראה לנו את הדרך המדויקת רק לנו. אם שיר תתחבר למערכת הנחיה זו, היא תוכל לבחון את כל ההצעות וכל ההמלצות ולבחור מתוכן את מה שמרגיש לה הכי נכון עבורה כעת. לדוגמא לקבוע יעוץ עם רופא זה או אחר ולבדוק איך היא מרגישה איתם. האם זה מעלה בה חשש, פחד או האם היא מרגישה תקווה ויכולה לסמוך על הרופא?
הפן הרגשי שלנו חשוב מאוד בהחלמה. לפי כל המחקרים, יש לו חשיבות גבוהה בהעצמת הטיפול ובהבראה.
דוגמא נוספת אלו הטיפולים הכימותרפיים שמפחידים כל כך את שיר. ביקשתי ממנה לבדוק איך היא מרגישה לגביהם. שיר הצטמררה והביטה בי בבהלה. את מבינה שכל חיי אני מקפידה על אורח חיים בריא? אני לא מאמינה שאני אפילו שוקלת את זה, אמרה, ופרצה בבכי, זה רעל זה יהרוס אותי.
יש חשיבות לגישה בה תגיעי לטיפולים אמרתי לשיר. בואי נבדוק איך זה מרגיש לך כשאת מתייחסת לכימותרפיה כרעל מזיק והורס או כטיפול שיעזור לך להשמיד את התאים הסרטניים ולהבריא. האם יש משהו נוסף שאת מרגישה שיכול לתמוך בטיפול הכימי ולהעצים את האפקטיביות שלו? האם יש בו משהו חיובי שאת רואה?
כך לאט לאט עברנו על הדוגמאות ששיר הציגה בפני ובדקנו לגבי כל אחת מהן האם זה מרגיש לה מפחיד או שמעורר בה תקווה.
הנחיתי את שיר לבחור באפשרות שגורמת לה להרגיש הכי טוב עם עצמה, אפשרות שבתוך כל הכאוס הזה נותנת לה בטחון ותחושה שגם היא מחליטה על הדרך בה תהיה מטופלת.
הכי חשוב שההחלטות והבחירות יעשו מתוך תחושה טובה ולא פחד כי הפחד משחרר הורמוני סטרס שיוצרים מצב של לחץ תמידי, המשפיע לרעה על מערכת החיסון וההבראה.
כל המחקרים היום, מראים כי אנשים אשר לקחו חלק בטיפול בעצמם ולכל אורך הדרך היו פרו-אקטיביים, עברו את תקופת הטיפולים וההחלמה בצורה קלה יותר, איכות חייהם והשרידות שלהם הייתה גבוהה יותר. כמו כן מבריאים שסמכו על הרופאים שלהם, גם הם הוכיחו יכולת שרידות ואיכות חיים גבוהה יותר.
בסיום המפגש שיר העידה כי היא מרגישה יותר טוב, בעיקר כי לדבריה, פתאום יש לה סדר בראש.
בעת משבר, כשהשמיים נופלים, תזכרו מי אתם וכמה אתם חשובים לעצמכם!! לכו אחרי הלב ובחרו במה שגורם לכם לתקווה, לאושר ולהרגשה מעצימה, כי אתם הדבר הכי חשוב ביקום.
אם נקלעתם למשבר, אני רואה שליחות עליונה לצעוד אתכם את הדרך, לעזור לכם להתחבר למערכת ההנחיה הפנימית שלכם מחדש ולבחור בחיים.
חיבור אחד –חיים שלמים
בריאות ואהבה
נטע שיין – לעוף רחוק
מטפלת מוסמכת בשיטת NYE
מורה ומטפלת מוסמכת בתטא הילינג
מנחת קורסים וסדנאות