קשה, קשה, קשה... סעמק
לא, זה לא הופך להיות יותר קל, בעיקר שאתה דורש מעצמך יותר ואולי גם בגלל שחםםם אש.
התוכנית הייתה 6 קמ חימום ולאחר מכן לרוץ 3 קמ קצב תחרות, 1 קמ קל בדקה ,6 סטים.
בפועל , הצלחתי 3 סטים ובקמ ה-20 התפרקתי, כאב לי הצד , הרגליים נגמרו והשעון כבה - לא מכיר שקשה לי מידי בריצות האלה.
אולי נעצור, נוותר , נרגע קצת, חם מידי למה להמשיך?
הרבה מחשבות רצות, הגוף כבר ויתר אבל הראש, הראש אומר להמשיך.
אחרי 1-2 קמ של הורדת קצב.
שאלתי את עצמי - " למה אתה עושה את זה לעצמך?"
חם , קשה, הגוף עייף למה כל זה?
קיבלתי את התשובה, אחרי שקיבלתי אותה והבנתי את המשמעות התחלתי להגביר ולתת את כל מה שיש לי.
את ה-2 האחרונים סיימתי בקצב מהיר יותר עד אפיסת כוחות.
סגרתי 30-32 קמ קשים ומאתגרים.
והמסר מהריצה הזו הוא פשוט :
שום סדנה מעצימה, חיזוקים חיוביים, מנטרות , סרטוני מוטבציה , תואר, קריירה לא יפתחו אותך משמעותית כמו בספורט סבולת ממושך.
רוצה מנטליות חזקה - צא לרוץ.
רוצה ללמוד מה היא מחויביות- צא לרוץ.
רוצה ללמוד מה היא משמעת - צא לרוץ
רוצה להיות השגי - צא לרוץ
רוצה להתמודד עם אתגרים וקשיים - צא לרוץ
רוצה להתפתח אישית- צא לרוץ
רוצה להתפתח עסקית - צא לרוץ
רוצה להתמודד עם עצמך לבד - צא לרוץ
רק בריצה ממושכת אתה לומד שיעורים על עצמך שלפעמיים לוקח חיים שלמים ללמוד אותם.
את התשובה שלי מצאתי בריצה ומה איתך?