א. לשנות תזונה בזמן הריצה - עברתי לסוכריות במקום ג'לים שכבר לא מתאימים לי ואכילת שטוחים במקום כדורי מלח.
ב. להתרגל לשתות בכוסות כמו במרתון עצמו עם עצירה קטנה של כמה שניות בלי לפגוע בזמן מטרה.
ג. לבדוק מה אני שווה - אחרי שהקשבתי לגוף השבוע והחלטתי לעשות ריצות קלילות יחסית , לא הגעתי עם הלשון בחוץ לארוכה , הרגליים לא היו עייפות והרגשתי כמו אריה שמחכה לטרף, מה שלא קרה בכלל בתקופת ההכנה.
התוכנית:
1.אשתי האהובה מחכה לי בתחנות הזנה כל כמה קמ.
2.מבחינת הריצה - 4 קמ חימום , 7 קמ קצב תחרות + 3 קמ חצי דקה יותר.
התוצאות:
1. הידיעה שאשתי מחכה לי כל כמה קמ נתנה לי כוח מנטלי לרוץ מהר וטוב יותר עמ להגיע בזמנים שסיכמנו.
2.מבחינת תזונה ושתייה הלך מעולה, גם בהרגשה הכללית וגם ביכולת להפיק אנרגיה ולא להתעייף.
3. מבחינת קצבים - ב14 קמ הראשונים הכל הלך לפי התוכנית, את ה-10 הבאים החלטתי לרוץ מהר יותר מהקצב הרצוי במקום 5:05 רצתי קצב ממוצע של 4:40-4:50 , עמדתי בזה יפה אך זה השפיע על מהלך הריצה.
בקמ ה28 התחלתי להרגיש את עייפות הרגליים ,בקמ ה31 ממש נגמרתי למרות שעמדתי בקצב הרצוי, ה3 האחרונים הרגישו מאוד קשים למרות שאותם כבר הייתי אמור לרוץ קל יותר.
מסקנות:
אי אפשר להתחכם במרחקים גדולים- מספיקים כמה קמ מהירים שמשפיעים על המשך הריצה לקראת הסוף, לכן חשוב מאוד לנהל את הריצה בצורה מדויקת עפ הקצב שנקבע (ראו ערך מרתון ת"א האחרון).
סיכום:
אחת הריצות הטובות הודות לאשתי המדהימה❤ שחיכתה ותמכה בכל תחנה והמזג אויר הנוח יחסית ששידרג את החוויה