בשיטת NYE לומדים על האדם דרך תפיסת הקיימות, שפותחת אותנו להבנות רחבות לגבינו בני האדם, ומצליחה להסביר את כל ה"חורים" שהיו חסרים בפאזל כדי להבין אותנו, בני האדם, באופן שלם.
מהי תפיסת הקיימות?
מסתבר שישנן שתי דרכים לקלוט את הקיים- או דרך העיניים ושאר החושים הקולטים את הקיים, או דרך ידיעה מעבר.
למשל- אם העיניים הם כלי ההכרה שלנו לגבי מה קיים בעולם- לפי זה היינו אמורים לחשוב שהשמש היא זו שאכן שוקעת וזזה, ובנוסף, שבלילה היא נעלמת, ולמחרת מגיעה שמש חדשה... וכמובן לחשוב שבמהלך הלילה היא לא קיימת, כי היא לא נראית.
ברור לנו היום שלא כך הוא הדבר, למרות שמאות שנים החשיבה היתה לא רחוקה מזה...
באותו אופן נראה שכל עוד אנו נסמכים בהכרה שלנו את הדבר רק על המסקנות שהגענו אליהן שהתבססו על הידע שנקלט בחושינו- אנו בהכרח נהיה מוגבלים במסקנות שלנו, כי הידע מוגבל רק למה שנגלה... מבלי היכולת לזהות את מלוא הדבר כשהוא לא נראה במלואו לעין ולחושינו.
זה בדיוק מה שקרה לנו עם התפיסה שלנו את האדם.
מסתבר שרוב רובו של הידע שידוע לנו על האדם עד כה ניזון מתפיסת ההכרה- תפיסה זו מושתתת על חמשת החושים הקולטים באופן סלקטיבי את הקיים- קולטים רק את המידה של הדברים על פי המידה בה הם באים לידי ביטוי, ולכן לא יכולים לקלוט את כל הדבר.
במצב זה, הסקנו שהאדם שנגלה לנגד עינינו זה כל מי שהוא.
כל עוד חיינו בתפיסת ההכרה שמה שאנו רואים הוא מלוא הקיימות של הדבר- לא שיערנו שיש עוד שלא נגלה לעינינו...
במצב זה האדם, החווה חוסרים רבים בו ובעולמו- לא יכול היה לדעת שאת ההשלמה הוא אמור לעשות מתוך עצמו ולא מתוך עולמו החיצוני.
במצב זה האדם לא הכיר בעצמו כבעל יש נוסף, כיוון שהאדם הכיר את עצמו דרך חמשת חושיו ולכן לא שיער שבו קיים מה שהוא מחפש כל חייו.
כל עוד האדם חשב שהמודל אותו הוא מכיר כעת זה המודל השלם שלו, והוא זה שמעיד על מי שהוא במהותו- כל שיכל לעשות זה רק להקל עליו- לשחרר ממנו את הקושי ולספק לו את הרצוי לו... כי המצב עצמו הוא "מצב נתון"...
זו הסיבה שהאדם חי בניסיון להשלים את כל החוסרים אשר חווה בו, כל הרגשות החסרים, כל המציאות החסרה וכו', כאשר החוויה השלמה שהוא מחפש יכולה להתקיים רק דרך כך שיחיה כאדם שלם.... שחי את עצמו באופן שלם... בחיבור שלם שיוצר חיבורי חיים שלמים ומציאות חיים שלמה.
החיבור בין הידע שבו עוסקים מאות בשנים פילוסופים רבים יחד עם עולם הטיפול- הצליחו להביא את שיטת החיבור...
למה שיטת חיבור?
כי כשכל המרכיבים של האדם שלמים וקיימים באופן שלמים, ורק חוסר החיבור בין שני המרכיבים יוצר את העובדה שהאדם לא חי כפי שנברא לחיות כשלם עם חווית חיים שלמה- כל שנותר הוא לחבר בין המרכיבים ולא לתקן את כל שנוצר כשהמרכיבים לא היו מחוברים...
כשהאדם לא חי את עצמו באופן שלם- כל שהוא יחוש וידע זה "מי הוא" הלא שלם, ולכן אין טעם לטפל בזה אלא בהנכחת האדם השלם.
שיטת NYE חיבורים עוסקת בהנכחה עצמית שיוצרת חיבור ואת האדם השלם, וכשהאדם משתנה והופך להיות שלם יותר- כל חיבורי חייו עם כל אנשי חייו וכל תחומי חייו משתנים בהתאם אליו, בהתאם למי שהוא חי כעת...
במצב זה אין צורך לשנות את הכל כי השתנה המקור שעל פיו נוצר הכל- והוא האני.
למה זה דומה?
זה כמו מים.
אם המים הם H2O, כלומר מורכבים מהמרכיבים חמצן ומימן- בהעדר חיבור בין שני המרכיבים הללו- לא יתקיימו מים... ולכן כשנכיר כל מרכיב בנפרד- לא נגלה בו את איכויות המים.
לעומת זאת, כשהחיבור מתקיים- איכויות המים מתקיימות מעצם קיימות המים...
ובהתאמה- כפי שאיכויות המים מתקיימות במלואן כשמתקיימים מים מעצם החיבור בין החמצן למימן, כך גם איכויות האדם השלם שחי את עצמו מתקיימות במלואן כשמתקיים מעצם החיבור בין האני לעצמי.
אנו רגילים להשלים את החסר שאנו חווים בנו ולתקן את הקשיים שאנו חווים בנו ובחיינו ולתקן את כל המחשבות ואת כל הרגשות הלא ברורות ולא הגיוניות כביכול שאנו חווים בנו מבלי לדעת עד היום שכל מה שאנו חווים זה מתוך חוסר החיבור הזה בין שני המרכיבים שלנו, מבלי לדעת שכשאנו חיים במידת חיות חלקית את עצמנו נוצרת מידת חיבור חלקית שהיא זו שיוצרת את כל שאר התקלות...
בדיוק כשם שאם הטלוויזיה תהיה מחוברת לחשמל בחיבור חלקי תופענה תקלות של קצרים, של טלוויזיה נדלקת ונכבית וכו'...
בטלוויזיה אנו יודעים בבירור ובקלות שאין צורך לקרוא לטכנאי אלא פשוט לדחוף את התקע יותר אל השקע כדי שהחשמל (האנרגיה) תזרום לטלוויזיה וכך הטלוויזיה תוכל לפעול בצורה תקינה מבלי לקרוא לטכנאי ומבלי לתקן בה דבר...
זו הסיבה שאין מה לתקן דבר באדם לפני שנראה שהוא חי כאדם שלם.
ומה לגבי המציאות הקיימת?
אין מציאות קיימת, באופן סובייקטיבי אלא רק מציאות מתקיימת על פי הסובייקט שעל פיו היא נוצרת!
המציאות, מסתבר, מתקיימת על פי דמותו של האדם שחי בחייו, או על פי עשייתו וברגע שאלו משתנים- המציאות בכללותה משתנה בהתאם.
אז מה בעצם יוצר את השינוי?
הדמות אותה אני חי.
אם אני לא חייתי את דמותי המקורית במלואה, אלא רק בחלקה- אין לי צורך כאמור לשנות דבר בדמותי החלקית אלא לפתוח אותה לדמות השלמה.
כשאדם חי את דמותו באופן שלם יותר, שאז מתקיים חיבור שלם יותר בין שני מרכיביו- כל אשר נוצר על פי דמותו- משתנה מעצמו.